פסק-דין בתיק ת"ק 60801-01-12

זוהי תביעה שעניינה ביטול עסקה לרכישת שולחן אוכל, כיסאות, מזנון ושולחן סלון ע"י התובעים מאת הנתבעת תוך השבת מלוא התמורה ששולמה בגינם.

לפי הנטען בתביעה, ביום 05.12.11 רכשו התובעים מהנתבעת שולחן אוכל, כיסאות, מזנון ושולחן סלון ושילמו עבורם סך של 10,000 ש"ח.

במועד האספקה, גילה התובע כי הריהוט שסופק לו היה פגום ובאיכות ירודה. מיד הודיע התובע למובילים על הפגמים שאותרו וביקש מהם להפסיק את ההרכבה ולהחזיר את הריהוט לנתבעת. המובילים לא שעו לבקשתו והיפנו אותו אל מנהל הנתבעת. התובע דיווח למנהל הנתבעת על אודות הפגמים שנתגלו בפריטי הריהוט שקיבל לידיו. לטענתו, נציג מטעם הנתבעת בשם גולן הגיע אל ביתו בדק את הריהוט, אבחן בפגמים ואישר את התיקון. אף שהתובע הביע נכונות לאפשר לנתבעת לתקן את הפגמים בריהוט, וחרף הבטחותיה של הנתבעת, שום נציג מטעם הנתבעת לא הגיע כדי לבצע את התיקונים הנדרשים. לפיכך, נאלץ התובע להגיש את תביעתו ובה עותר לביטול העסקה והשבת הכספים ששילם בתמורה לריהוט שהזמין, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.

בכתב ההגנה, מאשרת הנתבעת כי במעמד האספקה דיווח לה התובע אודות פגמים נטענים בריהוט שקיבל. מיד נשלח נציג מטעם הנתבעת לביתו של התובע אשר בדק את פריטי הריהוט ולא מצא בהם כל פגם, למעט הצורך בהשלמת עבודות הרכבה ע"י הוספת מסמרים בגב המזנון. תחילה, סירב התובע לתיקון וביקש החלפה בטענה כי הריהוט שסופק לו אינו תואם את אשר הזמין. בהמשך, הביע התובע נכונות לתיקון, אך כאשר ביקש נציג הנתבעת לתאם עמו מועד להגעה לצרכי התיקון חזר בו התובע מהסכמתו ועמד על ניהול התביעה בביהמ"ש.

בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע ונציג הנתבעת, מר גולן ויצמן. 

במהלך הדיון חזר התובע על גרסתו אודות הפגמים שנתגלו בפריטי הריהוט ואף הציג תמונות צבעוניות המתעדות פגמים אלה (ת/1 - ת/16). התמונות הללו ממחישות את הפגמים הנטענים בדמות פס בצבע אחר בשולחן (ת/1), חורים בעץ (ת/3) שבר בעץ (ת/4) ועבודות הרכבה שלא הושלמו במלואן.

גרסתו של התובע בנושא הפגמים אף נתמכה בעדותו של נציג הנתבעת שאישר, כי התובע דיווח במעמד האספקה אודות פגמים בריהוט, כגון חסרון בסיכה בגב המזנון, אי השלמת עבודות הרכבה, פס בשולחן שחייב צביעה, כיוון הדלתות ופלטת שולחן האוכל וכדומה (עמ' 2, ש' 9 וש' 19-21).

סעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר") קובע, בין היתר, כי המוכר לא קיים את חיוביו אם מסר נכס שונה מסוג או תיאור שונה מן המוסכם או נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו, אינו מתאים לדגם או לדוגמא שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה. עיון בתמונות שהגיש התובע לבית המשפט מלמד, כי עסקינן בליקויים העולים כדי אי התאמה ומהווים הפרת חיובי המוכר כלפי הקונה לפי הוראות סעיף 11 לחוקר המכר.

עוד הוכח בפניי כי התובע עמד בדרישות חוק המכר, שעה שמסר הודעה אודות הליקוי בריהוט כבר במעמד האספקה, היינו תוך זמן סביר לפי הוראות סעיף 14 לחוק המכר.

הנתבעת טוענת, כי התובע הביע נכונות לתיקון הפגמים אך חזר בו בהמשך מהסכמה זו. לעומתה, טוען התובע כי אכן ניתנה הסכמתו לתיקון, אך חל עיכוב בביצוע התיקון וחלפו חודשים בטרם ביקש נציג מטעם הנתבעת להגיע אליו לביתו לצורך ביצוע התיקון. במועד זה, הייתה התביעה דנן תלויה ועומדת בבית המשפט.  

ראשית אציין, כי גרסת הנתבעת בדבר סירובו של התובע לתיקון הפגמים, כלל לא הוכחה.

יתרה מכך, אני מעדיפה את גרסת התובע בנושא זה אשר מתיישבת עם השכל הישר והגיונם של דברים. איני רואה טעם לפגם בהתנהלות התובע אשר נתן הזדמנות נאותה לנתבעת לתקן את הפגמים בריהוט, אך משקצה נפשו מלהמתין שנציג מטעם הנתבעת יגיע אליו לביצוע התיקון, הודיע על ביטול העסקה וביקש את כספו חזרה.  

בנסיבות אלו, משהתריע התובע בפני הנתבעת על אודות הפגם בריהוט, תוך מתן הזדמנות לנתבעת לתקנם; ומשהפרה הנתבעת את חיוביה ולא תיקנה את הליקויים תוך זמן סביר לאחר שניתנה לה הודעת התובע, קמה לאחרון הזכות לבטל את העסקה ולהשבה הדדית לפי סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.

אשר על כן, אני מורה על ביטול העסקה מושא התביעה.

עיון בהזמנה מעלה, כי העסקה כללה גם מזרון וביחס אליו אין לתובע כל טרוניה. בהזמנה מצוינת עלות הרכישה ללא כל פירוט ביחס למחיר המזרון. יתרה מכך, הנתבעת לא הביאה כל ראיות להוכחת שיווי המזרון. בנסיבות אלו, אני מעריכה את עלות המזרון בסך 1,500 ש"ח.  

לפיכך, אני מורה לנתבעת להשיב לידי התובע את שיווי הרכישה בניכוי עלות המזרון בסך 8,500 ש"ח.  כיוון שהתובע השתמש בפריטי הריהוט  בתקופה מאז האספקה ועד היום, לא מצאתי להוסיף על הסכום האמור ריבית והפרשי הצמדה. 

לאחר ביצוע התשלום, ישיב התובע לידי הנתבעת את הריהוט, למעט המזרון. הנתבעת תהא רשאית לאסוף את הרהיטים מבית התובע בתוך 14 יום מיום ביצוע התשלום, בתיאום מראש עם התובע.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי נוסף בגין עוגמת הנפש והטרחה שהיו מנת חלקו אגב העסקה הנ"ל בסך 1,000 ש"ח.  

עוד תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 350 ש"ח.